זכויות עובדים בפיטורין

חוק פיצויי פיטורין, התשכ"ג-1963, מקנה לעובד שפוטר לאחר שנת עבודה אחת לפחות את הזכות לפיצויי פיטורין. שיעור הפיצויים הוא משכורת חודש אחת עבור כל שנת עבודה.

עובד המפוטר זכאי לקבל הודעה מוקדמת לפיטורין. תקופת ההודעה המוקדמת תלויה בוותק העובד: עד 6 חודשים - יום לכל חודש עבודה; מ-6 חודשים עד שנה - 6 ימים בתוספת יומיים וחצי לכל חודש; מעל שנה - חודש מלא.

זכות השימוע היא זכות מהותית של העובד. לפני פיטורין, חייב המעסיק לערוך שימוע לעובד, לפרט את הנימוקים לפיטורין ולתת לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו. פיטורין ללא שימוע עלולים להיחשב כפיטורין שלא כדין.

עובד שפוטר זכאי לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי, בכפוף לתנאים הקבועים בחוק. על העובד להירשם בלשכת התעסוקה ולהיות מוכן ומסוגל לעבוד.

במקרים של פיטורין שלא כדין, כגון פיטורין מפלים או פיטורין בניגוד לחוק, זכאי העובד לפנות לבית הדין לעבודה ולתבוע פיצויים, ובמקרים מסוימים אף צו למניעת הפיטורין או להשבה לעבודה.